//
קוקוס – מצע הגידול המושלם
סיבי הקוקוס בהם אנו עושים שימוש בחקלאות ובגינון, הינם סיבים טבעיים ואורגניים המופקים מקליפתו של עץ הקוקוס. סיבי הקוקוס הינם חומרים 100% ידידותיים לסביבה ומתכלים מעצמם באופן מהיר וטבעי. טכנית, הקוקוס החום, בו אנו משתמשים בגינון הביתי, מופק מהסיבים הנמצאים בין קליפתו החיצונית של הקוקוס לבין והקליפה הפנימית הקשה.
בפועל קיימים שני סוגי סיבי קוקוס: הראשון, צבעו חום והוא מופק מעצי ופירות הקוקוס אשר הגיעו לבגרות (צבע הפרי עצמו הינו חום), הוא עבה, חזק, ובעל עמידות למים כלומר בעל יכולת ספיגה משופרת. השני, צבעו בהיר יותר, מופק מקוקוס שלא הגיע לבגרות עדיין (צבע הפרי הינו ירוק) ולכן הינו חלש יותר ובעל יכולת ספיגה פחותה יותר. ההבדל בין שני הסוגים תלוי ביחס שבין התאית והעצית המרכיבים את הסיבים. לצרכי הגינון הביתי מתאים יותר הקוקוס החום שכן הינו חזק יותר ועמיד יותר בפני נזקי מים וכן בעל יכולות ספיגה משופרת.
סיבי הקוקוס הינם אחד מהחומרים הטבעיים העמידים ביותר לנזקי מים מלוחים, ובכך הם מתאימים מאוד כמצע גידול ביתי. בעבר, נקרא הקוקוס "עץ החיים" שכן הוא שימש כמקור למוצרי צריכה רבים בהם השתמשו לשם ביגוד, מזון, ציוד חקלאי, תרופות ועוד. הקוקוס מכיל רכיבים טבעיים המשמשים כחומרים אנטי-בקטריאלים, אנטי-מיקרוביאלים ונוגדי פטריות, כך שגם לאדם וגם לצמחים הקוקוס מסייע בהקמת ובתחזוקת מערכת חיסונית חזקה ובריאה.
הקוקוס הינו למעשה הזרע של העץ, שמוציא ניצנים ללא הרף, ניצנים אשר הופכים לפרי במהלך תקופה של שנה. כאשר הפרי בשל ניתן לקטפו ישר מן העץ או להמתין עד אשר ייפול לאדמה. את סיבי הקוקוס מפיקים מקוקוסים בוגרים אשר נפתחו, ומפרידים מהם את הסיבים הנמצאים מתחת לעור הפרי. לאחר מכן הם נשטפים במים, מופרדים מחומרים לא רצויים הקיימים בסיבים ומניחים להם להתייבש בשמש. לעיתים משאירים את הסיבים לחים קצת על מנת שיהיה קל יותר לעבדם ולשנעם. בשלב זה הסיבים עוברים כמעין "סירוק" בעזרת מברשות ברזל אשר מנקות סופית את הסיבים, מוציאות את הסיבים הקצרים והחלשים ומעניקות חוזק ואלסטיות לסיבים עצמם. במקרים רבים, מוכנסים אל הקוקוס אנזימים אשר תפקידם לגרום להפרדת הסיבים בצורה קלה ומהירה יותר.
60% מכלל סיבי הקוקוס מקורם בהודו (בעיקר סיב קוקוס לבן). במקום השני עם 36% מסיבי הקוקוס החום נמצאת סרי לנקה. יחד, שתי המדינות הללו הם גם יצרני וגם צרכני סיבי הקוקוס הגדולים. הסיבה לכך שבמדינות אלו ישנה תעשייה שלמה של מוצרים המופקים מהקוקוס – בגדים, מברשות, שטיחים ועוד.
קוקוס בחקלאות ובגינון
הקוקוס משמש כמצע גידול מאות אלפי שנים באזורי הודו וסין אך בעולם המערבי, החל השימוש בו בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת אצל מגדלי ליליות וצבעונים בהולנד ותפס פופולאריות רבה החל מאמצע שנות ה-90. זהו אחד ממצעי הגידול ההידרופוניים ונחשב שכזה שכן הוא מגיע חופשי ממזינים ומבקטריות שונות, כלומר מנותק ממזינים בקרקע, ללא מחסני מזון שהצמח יכול להשתמש ולהיעזר בהם. כך, המגדל יכול להגדיל ולשלוט במינוני הדישון אותם הצמח מקבל, ניתן להפריד, מבחינת השליטה והבקרה, את דישון הצמח לפי האפקט הרצוי וצרכי הצמח והמגדל. לדוגמא, אם לצמח חסר חנקן נוכל להשלים חוסר זה בקלות רבה בעבודה על מצע גידול זה לעומת גידול באדמה. כיום, נעשה שימוש נרחב במצע גידול זה לצורך גידולי ירקות, פירות, פטריות, פרחים וצמחי נוי.
כמו כן, רוב סוגי הקוקוס מכילים בקטריות לוחמות וחיוביות העוזרות לצמח ולקוקוס להילחם בפטריות ובבקטריות טפיליות.
יתרון נוסף שיש למצע גידול זה הינו שהוא מסוגל להחזיק עד כפי מאה יותר אוויר לעומת אדמה. הדבר אומר שמצע גידול זה, העשיר באוויר, עשיר גם בחמצן. את החמצן יצרכו השורשים כך שמערכת השורשים תהיה חזקה ובריאה יותר בשימוש במצע גידול קוקוס לעומת גידול באדמה. ניתן לשלב את הקוקוס עם פרלייט, אשר מעשיר את מצע הגידול בלחות ובאוויר, דבר שכאמור רק משפר את מערכת השורשים הזקוקה לחמצן בכדי להיבנות. למרות כל זה, משקלם היחסים של סיבי הקוקוס הינו קל מאוד, בטח לעומת אדמה. בנוסף, כמות החמצן הגדולה במצע הגידול מעודדת היווצרותם של בקטריות ופטריות "אוהבי חמצן" אשר מסייעות בהובלת המזינים אל הצמח וכן משפרים את מערכת התזונה והעיכול של הצמח.
סיבי הקוקוס מכילים כמויות קטנות של זרחן ואשלגן אך יחד עם זאת הינו בעל ערכי מוליכות (ערכי EC) נמוכים מאוד. זו הסיבה שכמות הדישון עולה במצע גידול זה לעומת גידול על אדמה. כמו כן, כפי שהדגמנו במאמר על חשיבות החומציות והמוליכות, גם לקוקוס יחס טוב של קצב החלפת קטיונים, כלומר מעבר היונים והקטיונים בין השורשים ומצע הגידול הינו בקצב נאות ומספק כמעט באופן מיידי את המזון לצמח.
הקוקוס יכול להכיל מים עד פי 8 ממשקלו וברגע שהגיע לכמות המקסימלית אותה הוא יכול להכיל, החומר נאטם. דבר זה מונע כמעט לחלוטין את הסיכון של השקיית יתר מצד המגדל.
האופן בו מורכבים סיבי הקוקוס בטבע הופך אותם לבעלי יכולת ספיגה גדולה של מינרלים ומתכות רבות, בעיקר של זרחן, מגנזיום וסידן, ואף המולקולות מתחברות זו לזו באופן טבעי. חומרים אלו מהווים אבן בסיס לכל תהליך אשר קורה בצמח – עיכול, גדילה, יצרת עלים וניצנים, בניית שורשים ועוד.
כל הנתונים הללו הופכים את הקוקוס למצע הגידול הנוח ביותר לעבוד עימו, למשתלם ביותר ולאידיאלי לשם הגברת היבול והתוצאה המתקבלת מן הצמח.
את הקוקוס ניתן להשיג ב:
- קוביית קוקוס דחוסה: יש להספיגה במים לפני תחילת השימוש.
- תערובת מוכנה: שק מוכן לשתילה, מעורב עם פרלייט.
- מעורב עם אדמה: שקים מוכנים לשתילה של אדמה, קוקוס ופרלייט
- שרוול דחוס: שרוול של קוקוס דחוס. יש להספיגו לפני תחילת השימוש.
טיפים:
• את הקוקוס לרוב, מגדלים ליד הים, מייבשים ליד הים ומנקים אותו בעת ייצורו בעזרת מי ים. לכן, ללא קשר למקור הקוקוס, סביר להניח כי הוא מכיל כמויות לא ידועות (לרוב גדולות) של מלחים. מומלץ, לפני השתילה בקוקוס, לבצע שטיפה טובה של מצע הגידול, במידת האפשר, להוסיף לשטיפה תוסף דישון עתיר סוכרים כגון פיינל-פלאש (FINAL FLUSH).על מנת לפרק את המלחים שנותרו. שטיפה טובה פירושה הזרמת פי 3 מים מכמות ההשקיה השבועית או מכמות הקוקוס. לדוגמא, אם יש לנו 10 ליטר קוקוס, ואנו משקים 3 ליטר בשבוע, את השטיפה יש לבצע עם מינימום של 9 ליטר מים ומקסימום 30 ליטר מים.
• נטייתו הטבעית של המגדל לראשונה בקוקוס הינה להתייחס למצע גידול זה כמו אל אדמה. ובכן, ממש לא. הימנעו מלהשוות את פעולותיכם הנוכחיות כמגדלים בקוקוס לפעולותיכם בעבר כמגדלי אדמה. הדישון הינו שונה, הכמויות, התוצאות והסיבות להתנהגות הצמח שונות בתכלית השינוי.
• כמצע גידול הידרופוני, יש לווסת את רמת חומציות שבתמיסת הדישון לרמה שנעה בין 5.5-5.8
• ניתן לכסות את חלקו העליון של העציץ, היכן שמצע הגידול בא במגע עם המים והאוויר. זאת על מנת למנוע מהתפתחויות של בקטריות (שצבען ירוק, בדומה לאצות), כדאי לעשות זאת עם חומר מחזיר אור, שידאג לשבור ולהחזיר את קרני האור כלפי מעלה, ובכך לשפר את חלקו התחתון של הצמח.
• לא מומלץ להשתמש מחדש בסיבי הקוקוס לאחר כל מחזור גידול אלא להחליפו. הסיבה לכך אינה שלא ניתן לעשות זאת אלא מכיוון שהדבר דורש ניקוי יסודי וכולל של מצע הגידול, ייבוש מאסיבי וכל זאת תוך דאגה מתמדת של שמירה על היגיינת המצע מבלי שייחשף למזיקים ולבקטריות. אין לנו זמן ותנאים לעשות זאת.
• רמת החומציות של מצע הגידול קרובה מאוד לנייטרלית הודות לקצב חילופי היונים והקטיונים. לכן, שימוש במצע גידול זה כמעט ואינו משפיע על רמת החומציות של תמיסת ההשקייה, אינו משנה אותה, עובדה המבטיחה תזונה טובה יותר לצמח.
• עקב קצב החלפת היונים במצע הגידול, הצמח, באופן טבעי שומר את היונים החיוביים – הקטיונים – לשימוש רק כאשר הצמח קיבל את כל שאר המרכיבים להם הוא זקוק. אנו מדברים על חלקיקי מגנזיום, זרחן אך בעיקר על סידן. דבר ה עלול לגום לחוסר סידן בצמח, אך רק במהלך השבוע הראשון של השימוש במצע קוקוס, לאחר מכן, נצמח עצמו מווסת תהליך זה. לכן, מומלץ להגביר את המינון (רק במעט) של הדשנים שבשימושכם המכילים סידן, לדוגמא – ALG-A-MIC, (של ביו-נובה)T.M.L , ועוד.
- של מצע הגידול קרובה מאוד לנייטרלית הודות לקצב חילופי היונים והקטיונים. לכן, שימוש במצע גידול זה כמעט ואינו משפיע על רמת החומציות של תמיסת ההשקייה, אינו משנה אותה, עובדה המבטיחה תזונה טובה יותר לצמח.
- עקב קצב החלפת היונים במצע הגידול, הצמח, באופן טבעי שומר את היונים החיוביים – הקטיונים – לשימוש רק כאשר הצמח קיבל את כל שאר המרכיבים להם הוא זקוק. אנו מדברים על חלקיקי מגנזיום, זרחן אך בעיקר על סידן. דבר ה עלול לגום לחוסר סידן בצמח, אך רק במהלך השבוע הראשון של השימוש במצע קוקוס, לאחר מכן, נצמח עצמו מווסת תהליך זה. לכן, מומלץ להגביר את המינון (רק במעט) של הדשנים שבשימושכם המכילים סידן, לדוגמא – ALG-A-MIC, (של ביו-נובה)T.M.L , ועוד.
